החלטה בתיק ב"ל 1787-07

1.         לפנינו בקשת התובע למינוי מומחה נוסף בתיק שלפנינו.

ההנמקה לבקשה שהמומחה לא השיב על השאלה, האם בנסיבות המקרה סביר יותר להניח כשהאוטם היה מתרחש באותו מועד בו הוא התרחש בפועל, אלמלא האירוע החריג.

התובע טוען, כי המומחה חיפש מובהקות סטטאטית ולא הסתברות בלבד, והתייחס למידת השפעת האירוע החריג על בוא האוטם במועד שבא, ביחס למצבו הכולל של התובע, כאשר לטענת התובע, אין זו השאלה הנכונה.

בעניין זה טוען התובע, כי יש הבדל בין סיבתיות רפואית לסיבתיות משפטית, וכי מצבו של התובע היה כאדם ההולך על שפת התהום, ואשר דחיפה קלה שלא היתה מפילה אדם אחר, הפילה אותו, דהיינו האירוע בתאריך 6.9.05 שלא היה גורם לאוטם לאדם אחר, גרם לו לאוטם.

לטענת התובע, הגם שסבל מטרשת בעורק אחד, הרי לפני האירוע בעבודתו לא סבל מתעוקת חזה והופעת האוטם בתוך 24 שעות ממועד האירוע, מצביעה על קשר סיבתי בין השניים.

2.         הבקשה הועברה לתגובת הנתבע והנתבע הביע התנגדותו למינוי מומחה נוסף.

הנתבע טען, כי אין הצדקה בנסיבות עניינו של התובע למינוי מומחה נוסף, בהתאם להנחיות הנשיא בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים, כי לתובע היו גורמי סיכון רבים, ולא רק טרשת, וכי הסימנים הראשונים של תחילת האוטם הופיעו כ - 17-19 שעות לאחר האירוע החריג, ולא ממש בסמיכות לאירוע החריג.

הנתבע אף טען, כי המומחה השיב על השאלות אותן נשאל, באופן מפורש וברור, וכי אין סתירה כלשהי בדברי המומחה והתובע אף לא הוכיח קיומה של אסכולה אחרת, וזאת להבדיל מחוות דעת אחרת של מומחה מטעמו של התובע.

3.         מינוי מומחה יועץ רפואי נוסף נעשה בבית הדין לעבודה בהתאם להנחיות בדבר מומחים -

יועצים רפואים (הנחיות הנשיא מ-13.4.10), כדלקמן:

"... ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה, או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה.

מינוי מומחה נוסף או אחר פותח פתח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן מענה לכל השאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין שהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו.

מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם ...".

גם במאמרו של ס. אדלר, מומחים יועצים רפואים בבתי הדין לעבודה, המשפט ב' 199 נדון ענין מינויו של מומחה נוסף וענין מינויו של מומחה אחר כאשר באותו מאמר מפורט כי מינויו של מומחה אחר משמעותו פסילת חוות דעתו של המומחה הראשון כאשר סיבות אפשריות לפסילה הינן שהמומחה נוהג ליתן חוות דעת למוסד לביטוח לאומי, שחוות דעתו מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, שחוות דעתו מבוססת על הלכה משפטית לא נכונה או שהמומחה אינן מוכן להשיב על שאלות הבהרה.

ככלל, מובהר באותו מאמר שהדרך הנכונה איננה לפסול חוות דעתו של מומחה אם ניתן לתקן את הפגם באמצעות הפנית שאלות הבהרה אל המומחה. (עיין שם בעמ' 109).

לענין מינוי מומחה נוסף עיין גם בפסק דינו של בית המשפט העליון ברע"א 337/02 רונית מזרחי נ. כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' פד"י נו' (4) 673.

בפסק דין זה נקבע, כי מינוי מומחה נוסף לא יעשה כדבר שבשיגרה, אלא רק כאשר תחושת השופט היושב לדין, הינה כי אין בידו להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה הרפואי שמונה וכי נותרו ספקות או שאלות בלתי מוכרעות גם לאחר חוות הדעת.

לא מצאנו, כי במקרה שלפנינו התקיימה נסיבה כלשהי המצדיקה את פסילת חוות דעתו של פרופ' קרן ומינוי מומחה אחר במקומו.